מס"ע- מופת סובב עולם

נושא הקטגוריה: חינוך מיוחד ולקוי למידה

לאחרונה אנחנו שומעים עוד ועוד על תופעת ה ADHD   ו ADD שמתפרצת בקרב בני נוער וגם בקרב העמים השונים שהולכים ומגילים את התופעה וגם אצל אנשים שהם יותר מבוגרים שחלקם אפילו כבר מורים. הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים. היא עלולה להפריע בלמידה, בעבודה, ביחסים בין אישיים.

ADHD  או הפרעת קשב וריכוז, היא תופעה הבאה בין היתר לידי ביטוי ב"תזזיתיות" וקושי להישאר מרוכז לאורך זמן. הפרעת קשב וריכוז אינה מאפיינת ילדים בלבד, כפי שנהוג אולי לחשוב, אלא אנשים בגילאים שונים. קשב ריכוז או "הפרעות קשב" בשמם הכולל, הן לקויות למידה נפוצות. "אבחון פסיכו דידקטי" וסוגים נוספים של אבחון הפרעות קשב יכולים לתת להורה אבחון קשב מוגדר שיספק תמונה כוללת על הפרעת קשב או בעיית קשב וריכוז נוספת ממנה סובל הילד.

הפרעות קשב וריכוז נכללות בתוך טווח של בעיות וקשיי למידה. ליקויי הלמידה כוללים בתוכם גם דיסלקציה ודיסקלקוליה ועוד לקויות למידה שונות. ההבדל בין הלקויות הלמידה הללו להפרעות קשב וריכוז, הוא בכך שלקויות הלמידה נובעות בעיקר מבעיה נוירולוגית. לעומת זאת, הפרעות הקשב והריכוז קשורות גם למצבים רגשיים.

ישנם גם מחקרים שמוכחים שסטודנטים עם לקויות למידה יש ציונים יותר טובים

מהמדור: חינוך מיוחד ולקויי למידה "ממוצע הציונים בלימודי תואר ראשון של סטודנטים עם ליקויי למידה גבוה מממוצע הציונים של סטודנטים שאינם לקויי למידה." -כך עולה ממחקר ישראלי שהוצג באחרונה בכנס בינלאומי ללקויות למידה בטקסס.

לפי דעתי הסיבה לכך היא שאותם סטודנטים מקבלים תמיכה מהאקדמיה ויש להם כוח רצון חזק יותר להצליח ולהראות שהם כמו כולם והם יכולים להצליח ולהוציא ציונים גבוהים יותר.

חשוב לצין שלא כול מי שיש לו בעיות קשב הוא עם בעיות למידה, עוד אציין שזוהי לא מחלה ואין צורך להתבייש בה.

כתבה אחת מתוך ה-12: היא הפרעת לקות למידה לא-מילולית (NLD) - קווים מנחים לטיפול בקשיים בתפיסה חברתית:

לקות למידה מתקשרת לרוב עם קשיים שפתיים שונים הקשורים בקריאה וכתיבה. (NLD). לקות זו מוכרת פחות בשל השכיחות הנמוכה יחסית באוכלוסייה ובשל מיעוט במחקרים בתחום.

רוב האנשים שסובלים מלקות זו עוברים סימפטומים של קושי בזיכרון ודימוי חזותי תפיסה מרחבית לקויה וקושי ביחסים מרחביים, קושי בקואורדינציה, בעיות שיווי משקל, קושי במיומנויות מוטוריות. בפאן הלימודי: קושי במתמטיקה, הבנת הנקרא, כתב יד, קושי באיות תבניות לא צפויות, בעיה בארגון, פתרון בעיות, חשיבה מופשטת, נקודות חוזק: זיכרון מילולי ושמיעתי. בפאן החברתי: קושי להבין תקשורת לא-מילולית, חסר משמעותי בשפיטה ואינטראקציה חברתית. בפאן הרגשי: פחד ממקומות חדשים ומשינויים בשגרה, סיכון להתפתחות חרדה ודיכאון עם ההתבגרות.

הדרכי טיפול הם מאוד עדינים ומיוחדים: לדעת, ללמוד מה הילד מסוגל ולא מסוגל לעשות להפיק את   

מנקודות החוזק של הילד ועבוד על נקודות החולשה, להתבונן בילד בסיטואציות חדשות על מנת ללמוד כיצד הוא מתנהג ולסייע לו. עבודה מאוגד אינטנסיבית עם הילד.

באופן אישי אותי המאמר לימד על הלקות הזו שלא ידעתי על קיומה, וכך ניראה לי שעוד אנשים למדו ממאמר זה. היא יכולה לתרום ולעזור להורים שמתמודדים עם ילד כזה בבית יש במאמר הזה הכול מאיך מגלים ועד דרכי טיפול וגם סיפור אישי מאוד מרגש על נער בעל אותו סינדרום NLD שהיה בטיפול מגיל 17 עד 18, התגייס לצה"ל והצליח להשתלב חברתית באופן תקין.

TED

הרצאה הראשונה שבחרתי היא של אליזבט גילברט סופרת, שכתבה ספרים רבים וביניהם את "לאכול לאהוב ולהתפלל" בהרצאה שלה היא מדברת על החיים בצד הכתיבה, הפחד מאי הצלחה, חוסר יצירתיות, איך מפתחים אותה, ומה היא ועוד סופרים, משוררים ומוזיקאים, עושים ברגע שיש או שאין להם מוזה לכתיבה.

 עד תקופת הרנסנס היא מספרת שהיוונים האמינו שהגאונות באה מתוך שד, מאלים מסתוריים שמקבלים תכתיבים שמימיים, ובתקופת הרנסנס הייתה מהפכה ואנשים הבינו ש"גאון" אינו אדם נדיר אלא בכולנו יש את היצירתיות, הגאונות הזו רק צריך לפתח אותה.

 גילברט מספרת איך בראיונות עם סופרים אחרים הם היו מספרים לה שבאמצע נהיגה היה נופלת עליהם השראה של כתיבה וחייב כרגע לעצור ולכתוב כי אחרת זה ישכח, ומספרת שכאומנים הם מדברים אל ה"מוזה" שתבוא ותיתן לה השראה. כמה תסכול יש בכך שאתה בא לעבודה ואין לך מה לכתוב? אין לך איך להמשיך את הספר, ולכן שהיא הייתה מדברת את התסכול שלה היצירתיות הייתה יוצאת החוצה.

  בסוף הרצאה היא אומרת משפט שהיא גם אומרת אותו לעצמה: "לא לפחד, לא להירתע, לעשות את העבודה שלנו מה שלא יהיה, אם העבודה שלך היא לרקוד, תרקדי, אם לכתוב , תכתבי- להניח לאיזה קסם להבזיק לרגע, העיקר שנתמיד באהבה האנושית והעקשנות ליצירתיות".

הרצאה מעניינית, מועברת בצורה משעשעת, אישית ומרגשת להפתיע.

אמצעי הריתוק שהיא השתמשה בו זה הבדיחות מדי פעם ופעם על מנת לשבור שגרה כזו למקרה שמישהו קצת הולך ל"איבוד"

            מאוד נהניתי מהרצאה באופן אישי ובמיוחד בחלק האחרון עם ה"טיפ"- לא לפחד, כי גם אני בתור משהי שהייתה מנגנת ומציירת אני מבינה מה זה לאבד את הרגע שלך בציור ושאין לך איך להמשיך ואת גודל התסכול. היה מעניין לשמוע את החוויות שהיא עוברת בתהליך היצירה, זה הוא נושא שיכול לקחת אותך לכיוונים שונים בחיים, ולתת לך חיזוק לכך שגם האומנים או היוצרים הגדולים מאבדים את הרגע שלהם לכמה רגעים ולא לתמיד.

הרצאה שניה שבחרתי היא של קן רובינסון פרופסור לחינוך בהרצאה זו הוא דיבר על פיתוח עצמי בחינוך.

זוהי הרצאה שראשית אציין שרציתי לראות אותה בגלל השיעור של מבוא לתורת החינוך והוראה. אהבתי את הרעיון הכללי והדימויים שלו, הרצאה משעשעת ומרגשת שנותנת קו מחשבה שאם באמת מערכת החינוך הייתה נראית יותר חופשית ביצירה אז התלמידים שלנו היו הרבה יותר טובים ממה שהם: פחות מבריזים, יותר מתנדבים, יותר קשובים, יותר רוצים את ההגעה לביה"ס והשהייה בו.

קו רובינסון דיבר על כך שמערכת החינוך מכתיבה לנו מה ללמוד ומה לא ללמוד.

ללמוד חשבון כי קיום בסיסי של האדם שצריך ללמוד לחשב דברים, אבל לא ילמד מחול כי אין בזה עבודה וכסף וכול זה נובע מההורים שלנו וממערכת החינוך שלנו, שהם מרחיקים את הילדים מהיצירתיות במקום לפתח אותה, פיקסו טוען :שכול הילדים נולדים אומנים הבעיה היא להישאר עם זה ולפתח את זה" אנחנו גדלים ואנחנו מתרחקים מהיצירתיות שלנו. הנוער של היום רואה בגוף כלי להובלת הראש לישיבות והוא לא משתמש בראש לחשיבה יצירתית ואהבות שלו.  

קן מדגיש בהרצאה את החשיבות של עידוד הילד לעסוק במה שהוא אוהב באמת, ללמוד מה שהוא אוהב באמת, מה שמרגיש לו, לילד, אדם שלם ושלוו עם עצמו וכך גם הוא יצליח להתמודד יותר בחיים. לקראת בסיום הוא נותן דימוי מאוד יפה שאם חושבים עליו זה ממש מרגש ונכון: ביה"ס הוא תעשייה שלא שואלת את התלמיד מה הוא רוצה ללמוד אלא נותנת לו מקצועות מסוימים ללמוד, קן טוען שצריך להעביר את ביה"ס לחקלאות שהיא לא תעשייה כך שכול פרח מקבל את הדשן שלו ומתוך זה הוא צומח. יפה, לא?!

הרצאה שלישית של דן מאייר מורה שטוען ובצדק שלימודי המתמטיקה זקוקים למהפך.

תוכנית הלימודים במתמטיקה הקיימת כיום מלמדת תלמידים לצפות לתרגילים חישוביים שבלוניים ולהצטיין בהם. גישה זו גוזלת מהתלמידים לא רק את היכולת לפתור בעיות, אלא חשוב מכך - את היכולת לנסח אותן. דן מאייר מציג תרגילי מתמטיקה שנבחנו בכיתה שגורמים לתלמידים לעצור ולחשוב. דן טוען שיש לנו בעיה עם המתמטיקה כי ברגע שהמורה מסיימם להסביר את החומר ישר ה יש כמה ידיים שמבקשות שתסביר שוב כי הם "הלכו לאיבוד", דבר נוסף תלמידים הם חסרי התמדה חסרי יכולת שימור כלומר אחרי כמה חודשים שכבר התקדמת בחומר הם לא מבינים את הנושא הראשון או לחלופין יש סלידה מבעיות מילוליות הם לא יודעים שתרגיל שהצגת אותו בגרף והעברת אותו למילים הוא הוא אותה בעיה שהוא פתר בגרף. נאבדת להם היכולת לחשוב יצירתי במתמטיקה מעל מה שהם למדו ישר הם מחפשים לפתור דברים על פי נוסחאות, ודן מציג בהרצאתו דוגמאות שיותר יעזרו כמו למשל לעשות ניסוי, לעודד שיתוף לעודד חשיבה יצירתית לשאול שאלות פשוטות שהם ירגישו שהם בקיעים בחומר והכי חשוב לעזור פחות שזאת אומרת לתת לילד לטעות ולטעות כי ככה הוא ילמד ויפתח את החשיבה שלו.

ההרצאה הזו הייתה קצת יותר מסיבית יותר קשה כי הוא דיבר איך לעשות כך כך וכך פחות זרם עם ההרצאה וצחק, בגדול הרצאה קצת משעממת יותר מתאימה למורי המתמטיקה שצריכים לחשוב על כיוון ההוראה, אני חושבת שזהו רעיון יפה אבל הוא עוד יותר יקשה על התלמידים ללמוד מתמטיקה או פיזיקה, אני חושבת שהניסיון של מר מאיר לפתח מיומנויות של חשיבה ביקורתית ראויה לסטודנטים כי יהיה לזה עזרה בלהיכנס לשוק העבודה. שיהיה בהצלחה לכול מורי המתמטיקה!

מטלה 7- שאלה 3

שאלה 3:

סעיף א'-

הוראה הפוכה היא: שימוש בווידיאו בתהליך ההוראה והלמידה

רוצים לעשות שינוי באופן ההוראה כך שהלומדים (סטודנטים או תלמידים) יהיו קשובים להרצאה. כאשר נעשה שימוש בשיעורי הבית לצורך העברת ההרצאה, כאשר התלמידים מאזינים להרצאה בווידאו בבית ואז הכיתות עצמן הופכות בתהליך זה למעבדות פעילות, מבלי לשנות את תוכן הלימוד המקורי. במהלך הפעילות בכיתה יש התייחסות לבעיות סבוכות, עבודה בקבוצות, מחקר, שיתוף פעולה ויצירה. כל זאת על בסיס ההרצאה שהלומדים צפו בווידאו בבית.

רוצים לשנות את מערכת הלימוד כי ללומד יותר קל והלימודים הופכים לנגישים יותר וקל לו ללומד להתמצא בו.  ניתן גם להקנות ללומדים, אם זה תלמידים או סטודנטים, מיומנויות למידה מעמיקות

לשיעורי הבית, בעוד זמן השהייה בכיתה מנוצל לטובת עבודה משותפת של הסטודנטים/לומדים, לרבות עריכת ניסויים, דיון ועבודת מעבדה. גישה לקורסים במוסדות מן השורה הראשונה, המאפשרת לכל תלמיד להתקדם בהתאם ליכולתו ולקצבו.

סעיף ב':

הרעיון של למידה הפוכה למידה דרך שימוש בווידאו הוא מסקרן מאוד, ייחודי ומעניין.

אני חושבת שהבעיה שתהיה לנו הסטודנטים ללמוד דרך וידיאו הוא זה שמהר מאוד הווידאו יהפוך לסרט לפני השינה או לסרט אחר לגמרי.

רעיון מיוחד שצריכים להתרגל לשיטת הלימוד שלו.

זהו היא דרך נכונה ומלמדת יותר שאפשר לצפות בווידאו בבית ולהגיע להרצאות בכיתה שהם ממלאות ידע ושפותחות דיון זוהי הכנת לתלמידים לקראת העתיד, כאזרחי העידן הגלובאלי, באמצעות חשיפתם לשיח עם סטודנטים נוספים ומרצים מכל רחבי העולם.

לפי דעתי אפשרי ללמוד ככה אבל זה לא מציאותי. הדור של היום יותר ויותר סטודנטים הם עם בעיות של קשב וריכוז ככה שאם ההרצאה היא שעה וחצי עצם העובדה שרואים את השעון רצץ על 90 דק' הם נלחצים ולא יקשיבו לה או יירדמו בבית או יעבירו לווידאו של מוזיקה או שבמקביל יהיה פתוח הפייסבוק והטויטר והמייל ובכלל לא יקשיבו להרצאה. מה שאני חושבת שאפשר לעשות הוא כן לעלות הווידאו לאתר בנוסף לכן שיהיה את אותו שיעור וכה זה יעזור לתלמידים שהיו חולים או לא הגיעו באותו יום לכיתה. או לחלופין אפשר להעלות את הווידאו לאתר אבל בשיעור עצמו לתת לו (לווידאו) איזה שהוא התייחסות קלה וליצור צל הסטודנט עניין על מנת שיוכל לגשת לאתר ולרצות לראות את הווידאו לעורר אצל הסטודנט עניין ושירגיש שזה מבחירתו ולא מחובתו מאוד חשוב להוסיף לשיעורים דיונים שאילת שאלות מחקר שיתוף פעולה ויצירה, כול אלו ועוד הדיון ושאלת השאלות בכיתה מאוד עוזר להבנת החומר ולחידודו. שיעורים כאלו עוזרים לך לפתח עמדה משל עצמך לעמוד מאחוריה ולהסביר את טענותיך.

לי אישית מאוד יתאים אם ההרצאות היו גם מוקלטות נוסף לשיעור אשמח אם היה במכללה יותר שיעורי דיון.

מטלה 7- למידה והוראה והרצאות ברשת שאלה 1

1.א)

שם ההרצאה: אנונימיות ברשת

שם המרצה: ד"ר טל פבל

קישור להרצאה: http://www.youtube.com/watch?v=Lp2QNTOLERQ

נושא ההרצאה: על אנונימיות ברשת!  מיהו האנונימי ברשת? האם באמת אנחנו אנונימיים?, מי רוצה להיות אנונימי? איך מגנים על האנונימיות?

מסגרת ההרצאה: מוצגת באוניברסיטת תל-אביב, הרצאה שמוצגת לסטודנטים בסדנת יובל נאמן לטכנולוגיה, מדע וביטחון של אוניברסיטת ת"א.

ב) ההרצה מתחילה בהצגה אישית מספר על עצמו על המחקרים שעשה במהלך התואר על הסים שכתב שבעיקר התבסוסו על האינטרנט במזרח התיכון. מציג על מה שהוא הולך לשוחח במהלך ההרצה "אנונימוית ברשת" ההרצאה מתחילה בסיפור אישי עם מסקנה של :"אל תשלח משהו/ תעלה משהו לאתר שיכול להווה לך בעיה בעתיד"  ממשיך ומספר על מאפייני האינטרנט על היתרונות על החסרונות על הסכנות שיכול להיות בהעלאת תמונה לאינטרנט נותן נתונים של זמן וכמויות ב-Facebook, YouTube, וורפלס( אתר בלוגים) בלוגים. המרצה העלה נתונים של כמה זמן אנחנו יושבים מול המחשב ואת כמות הסטטוסים והציוצים שעולה במוצע.

האם אנחנו אנונימיים ומי רוצה להיות אנונימי? פעילי טרור, "פעילי אנונימוס"- פעילי טרור שמשתמשים באינטרנט לצרכים שלהם. טרור מקוון פשיעה מקוונת לוחמה מקוונת.

פדופילים, מפעילי שנאה, אקטיביסטים, פעילי זכות אדם, מיעוט, הכרות בין המינים במדינות מסורתיות. חברי קהילה הומו לסבית במדינות מסורתיות. אנחנו- משתמש שחרד לפרטיותו המקוונות והפיזית.

היום אין דבר כזה אנונימי באינטרנט גם אם מחקת חומר על עצמך דברים מהפייסבוק 

אם נרצה לכתוב משהו אישי לא נכתוב את זה עם הכתובת ה IP  שלנו, רצון  להגן על הגלישה שלנו.

איך מגנים על האנונימיות שלך באינטרנט?

TOR ANONYMIZE- שימוש אנונימי באינטרנט רשויות הביטחון לא יכולים להגיע אלייך.

יש הרבה הגנה באינטרנט ועם חומר מידע באינטרנט "ביתי קפה אינטרנטיים" מאובטחים מאוד, כול המסכים מכוונים למנהל בית הקפה על מנת שיראה מה שהוא עושה , אין שם פרטיות.

האם באמת אנונימיים? טוקבקים ,גניבת מידע לדוגמא אגרון – כול מי שרצה יכול להוריד קובץ שהוא שייך למאגר משרד הפנים והוא יכול לדעת את כול המידע עלנו יש הרבה מעסקים שעשו זאת לפני קבלה לעבודה ובירור מידע שרשום במשרד הפנים.  הפרטים על כול אדם נמצא באינטרנט.

ההבדל בין גניבת מידע באינטרנט לבין האחר הגדול הוא שבאח הגדול גם האדם יודע על מה הוא מספר וגם הוא יודע שצופים בו כך שאין כאן גנבת ידע כמו באגרון.

2) צורת הצפייה שלי הייתה התחלה היו הפסקות עד שהנושא התחיל להישמע לי חדש (גם במטלה הקודמת השתמשתי בהרצאה זו רק שבמטלה הקודמת שמעתי 15 דק מתוך ההרצאה שהיא 60 דק') הפעם שמעתי הכול באמצע ההרצה היה שאלות סטודנטים ודיון ביניהם זה לא היה נשמע ברמקולים והרצתי קצת קדימה. סה"כ הרצאה מאוד מעניינת מאוד מסקרנת, העובדה הייתה מסקרנת ומעניינת. עוד מהכותרת של ההרצאה נשמע מעניין ומסקרן. היה יעיל מאוד הלמידה היה מלמד אך אם יש לך גם שאלות במהלך ההרצאה אין את מי לשאול, אתה נשאר עם השאלות שלך.

מטלה 7:)

אני חייבת לציין שהקלדתי את העבודה 6 פעמים והוא נמחק לי ואז האינטרנט לא נכנס לי לאתר של הבלוג
אבל חייבת לציין שהמטלה הייתה כיפית ביותר.. !! 
סעיף א:

את המטלה שלי עשיתי על האתר של אוניברסיטת תל אביב  http://www.youtube.com/user/TAUVOD

וההרצאות שענינו אותי היו:

1.מחלת אלצהיימר: סיכונים וסיכויים --- פרופ' דניאל מיכאלסון, הפקולטה למדעי החיים וביה"ס ללימודי המוח:

התחלת ההרצה המרצה הציג את הגדרה שזהו למחלה שזהו דמנציה- אובדן זיכרון, שפה, התמצאות בחברה עד לרמה שאין יכולת לזכור איך סוגרים כפתורים בהמשך ההרצאה הוא יש הבאת דוגמא של ניסוי שעשו לאדם לפני המחלה ועקבו אחריו למשך שנים ביקשו ממנו לציר את עצמו, לפתור תרגיל במתמטיקה ולכתוב משפט בהתחלה זה היה מובן ואחרי כמה שנים הוא הבין מה ביקשו אבל יכולת הביצוע שלא לא הייתה. על לפני שהגיע מר' אלצהיימר חשבו שדמנציה היא תופעה בלתי נמנעת מהחיים אלצהיימר גילה שחלק מהאנשים שיש להם דמנציה- תופעת התנהגות היא הולכת  יחד עם נזק ביולוגי מוקדם הגדיר שזהו מחלה תופעה לא נורמלית , הביא את הזה מהעולם הבלתי נמנע של הזקנה והמוות, הביא אותה להגדרה של מחלה- תופעה לא נורמלית.

2.  השיבה מהודו הרצאה של א.ב יהושוע: ההרצאה מתחילה באחת מהמרצות של האוניברסיטה שהיא מספרת על א. ב יהושוע,  על הספרים הרבים שכתב על הספרים שהפכו לסרטים על פרסים שהוא קיבל כתוצאה מהכתיבה שלו המרצה משבחת אותו לטובה ומזמינה אותו לעלות לבנה שהוא עולה לבמה א.ב יהושע מספר על עולם הרפואה בספרו: "השיבה מהודו".

3.פרולוג: האם יש משמעות ליציר באומנות מרצה: דוקטור הנרי אונגר, הפקולטה לאומנויות,- הרצאה ראשונה מתוך סדרת הרצאות בנושא "סנס (הגיון) ונונסנס (אי-גיון) באמנויות", הצגת הנושא לפני שהמרצה עולה ע"י אחד המרצים מהמכללה שנותן הקדמה להרצאה ולמרצה שהולך לבוא.
4. אנונימיות ברשת- ד"ר טל פבל: ההרצה מתחילה בהצגה אישית מספר על עצמו על המחקרים שעשה במהלך התואר על הסים שכתב שבעיקר התבסוסו על האינטרנט במזרח התיכון. מציג על מה שהוא הולך לשוחח במהלך ההרצה "אנונימוית ברשת" ההרצאה מתחילה בסיפור אישי עם מסקנה של :"אל תשלח משהו/ תעלה משהו לאתר שיכול להווה לך בעיה בעתיד"  ממשיך ומספר על מאפייני האינטרנט על היתרונות על החסרונות על הסכנות שיכול להיות בהעלאת תמונה לאינטרנט נותן נתונים של זמן וכמויות ב-Facebook, YouTube, וורפלס( אתר בלוגים) בלוגים. המרצה העלה נתונים של כמה זמן אנחנו יושבים מול המחשב ואת כמות הסטטוסים והציוצים שעולה במוצע.

5.גוגל וחברת מידע- אלעד שגב: מספר על עצמו משתף על המחקרים שלו בפרים שהוא כתב שסובב סביב הנושא של חברת מידע וסוכני מידע שבראשה גוגל, העברת מידע בצורה ישירה, ארגון המידע ברשת. ההרצאה מועברת במעין ציר זמן של חזרה אחורה להיסטוריה של חיפוש מידע והגדרת מושגים עד היום.

סעיף ב:

התרשמות שלי מצורת ארגון ההרצאות באתר היא שהאתר הוא מאוד נוח לחיפוש מידע הנושאים מחולקים לפי קטגוריות של פקולטות ,הרצאות מתמשכות ז"א שאם יש הרצה של סדרה בנושא מסוים כמו לדוגמא: "סנס ונונסנס באומנות" מתחת לנושא הזה יבוא כול המשך ההרצאה, כול מה שבסדרה יש תחת אותו נושא בהרצאות המתמשכות.

ניתן לדרג את ההרצאה לפי דעת הצופה ואז גם לי זה חלק באיפה הסרטון ימוקם. מתחת לווידאו יש קישור להרצאה מסוכמת בכתב ולהרצאות שיכולות להיות קשורות לאותו נושא.

ישנה גם אפשרות להירשם לאתר ולהגיב על הווידאו או ולמצוא את הרצאות לפי הפקולטות, מתחת לווידאו יש גם 4 אייקונים של מידע, הוספה למועדפים, שתף (ניתן לעלות את זה בפייסבוק וביוטיוב)  וסמן-זה לדווח על הסרטון כבלתי הולם מה שאומר שיש ביקרות לגבי תוכן הסרטונים אתר מאוד נוח מהבחינה שהוא מסודר מאוד פשוט למציאת מידע: שורת חיפוש שניתן לרשום את הנושא / של המרצה ולמצוא מידע, יש אפשרות לשנות את השפה לאנגלית, יש תמונות, אתר צבעוני ומזמין, ישנו לוגו של האוניברסיטה, ניתן להצטרף ולהיות מנוי וגם אופציה לראות את המוניים, פרופיל המכללה עם מידע קצר עליו.

האתר מאוד מזכיר את הדף הרגיל של ה-YouTube עם קישורים להמשך הווידאו באותו נושא.

שאלה 6 גורם אנושי

הכתבה שרצינו ללתת עליה דגש היא ילדים וסודות במשפחה? גם במשפחות הכי טובות!

כי היא תורמת להבנה של ההורים.

פעמים רבות הורים, הדואגים לילדיהם יותר מכל, בוחרים להסתיר מהם מיד. חלק מן ההורים השומרים סוד מפני ילדיהם, עושים זאת מתוך שאיפה לגונן עליהם מפני חוויה של כאב, פחד, פגיעה או עוגמת נפש מצד הסביבה. יש כאלה שרוצים, למרות משברים או נסיבות חיים לא שגרתיות, לאפשר לילד חיים "נורמליים" ודואגים ש"יהיה כמו כולם". חלק מן ההורים מתביישים במעשה כלשהו שעשו, או במעשיו של בן משפחה אחר. יש המפחדים, שגילוי הסוד יזיק לתדמית או לסטטוס החברתי שלהם או של ילדיהם. אחרים חוששים שגילוי מידע מסוים יערער את תדמית ההורה החזק והסמכותי. ולפעמים חשיפת סוד מחייבת את ההורה להתמודד עם כאב, שהוא עצמו אינו מסוגל לשאת. מחקרים מראים כי ילדים שלא משתפים אותם ולא מדברים איתם, חווים יותר חרדה ומצוקה. תהליך הגדילה וההתפתחות הוא תהליך מורכב. לצד רגעי שמחה, ישנם גם רגעים של קשיים ומשברים. הגדילה וההתפתחות טומנים בחובם מעברים ושינויים, במהלכם לומד הילד לגלות את כוחות ההתמודדות שלו. למרות רגישותם הייחודית של ילדים, במיוחד הצעירים שבהם, מרביתם מסוגלים לגייס כוחות התמודדות עם נסיבות חיים שונות, לגלות ולפתח חוסן נפשי. תקשורת פתוחה והידברות, גם אל מול מידע או מצבי חיים לא פשוטים, יכולה להקל על ילדים את ההתמודדות בטווח הארוך ולהעביר להם מסרים חשובים על המשפחה ועמידתה האיתנה מול מצבים שונים.

לסיכום צריך לשתף את הילד אבל צריך ללמוד לעשות זאת........

לילה טוב מורן ועדיJ

* כתבו עדי ומורן אמלשלי http://moranalma.blogspot.com/***

הכול עניין של תהליך....... גורם אנושי

לא רק מערכת החינוך עוברת שינוי טכנולוגי אלא גם מערכת הבריאות זה התחיל בהזמנת תורים, הזמנת כדורים ,יומי לידה וכו' באתרים של קופות החולים.

אחת מהדרכים הטיפוליות שפסיכולוגים המליצו עליהם היא כתיבה, כתיבת פורום, כתיבת בלוג וכו'.

רבים טוענים שזה עוזר לתהליך של הבנה פנימית ושזהו אמצעי טיפולי אכן שונה מהטיפול המסורתי אבל עכשיו הטכנולוגיה לקחה עוד צעד אחד ויהיה ניתן לעשות גם טיפול פסיכולוגי דרך האתר שיהיה הכי קרוב למציאות למגע הנפשי הזה, לקשר בין המטופל לבין למטפל ניתן יהיה לדבר דרך תוכנות וידיאו או סקייפ.

בטיפול הפסיכולוגי מדברים על גורמי סיכון חברתיים, נפשיים, אישיותיים וביולוגיים המשפיעים זה על זה באופן מורכב .

המשברים בבית שמפריעים לישון ואז בבוקר קשה ללמוד ... אז אותו נער הופך להיות הילד המופרע? ה"ליצן" של הכיתה? ומה עם הרצון להצליח בלימודים?

אז איך עושים את זה?  

איך משלבים בין אהבה ללימודים למשברים בבית?

אפשר לומדים ככה?

הילד רוצה להיות לבד או רוצה לקבל עזרה?

התעייפתם מכול השאולות? כך גם הנוער...!

כן השאלות האלה הם המחשבות של הנער הם מחשבות מעייפות.

הנוער של היום מתלונן על עייפות יתר, על עומס יתר, ועם זאת בא המחקר שהוכיח שהעייפות היא בעצם עייפות נפשית.

כמו כול סוגי האנשים גם כן מתחלק -2 אלו שהולכים לטיפול ואלו שלא הולכים.

במחקרים רבים הנוער בעצמו התוודה שהם פונים לאלכוהול, כי כשהם פונים לאלכוהול "כי האלכוהול עוזר להתמודד עם מצבי לחץ" מה שמוסיף לדבר גם על העלייה הניכרת במקרי התנהגות אובדנית, שמכלילה מחשבות אובדניות, איומי התאבדות, ניסיונות התאבדות והתאבדות.

המצבים האלו נגרמים ממגוון רחב של גורמי סיכון חברתיים, נפשיים, אישיותיים וביולוגיים המשפיעים זה על זה באופן מורכב . הרבה בני נוער מרגישים שהם לבד במערכה שלהם.

דעתנו על הנושא: החוסר הרב שיש לילד היום שהוא הולך להיות בבית ספר גורם לו לצאת מן המסגרת שהוא נמצא בה הוא תמיד ירצה להיות בחוץ כי המורה הוציא חבר אחר מהשיעור שהפריע ומלכתחילה הוא הפריע כי סביר להניח שישעמם לו. רוב הלימודים היום הם מקצועות מובנים הם מקצועות של היסטוריה חינוך ספורט לשון אנו חושבות שהמקצועות במערכת חשובות אבל צרי להיות שם גם מקצועות שהיד בוחר על מנת להעשיר את הידע ומקצוע שיכול לעזור ברמת ריכוז כמו שעה ביום של ניהול פינת ירק, או פינת חי, שיעור מוזיקה, או שיעור ריקוד שהילד ינגן או ירקוד או ינהל פינת חי וייקח על זה אחריות יגדל חיה.. או  נגרות וספרות בגדול להעשיר את תחומי הידע בבית הספר. ושוב נחזור ונגידצועות בחירה שהילד בוחר ללמוד ולהעשיר לתת לילד את זכות הבחירה שלו שיהיה לו מעניין שיהיה לו את הרצון לבוא לבית הספר.

**כתבו עדי ומורן אמלשלי http://moranalma.blogspot.com/ ***